<h1>תמים דעים להראב"ד סימן פ"ט</h1>
<h2>דף לט.</h2>
נראה דישראל המשלח כלי ריקן שמכניסים בו יין לקיום צריך חותם בתוך חותם כדחזי' (ע"ד:) רבא כי משדר גולפי להרפניא סחיף להו אפומיהו וחתים להו (אבר ציריו) [אבירצייהו] אלמא קסבר כל דבר שמכניסין בו יין לקיום אפי' לפי שעה גזרו בהו רבנן. ומיהו הני מילי דבעי' חותם בתוך חותם לכתחלה. אבל דיעבד בחותם אחד סגי כדחזינן דח"מ מותר בחותם אחד דכיון דלא חשיבי לא טרח ומזייף חותם אחד הכי נמי כיון דלא חשיב האי כלי לא טרח ומזייף. אבל יין דהוא מידי דחשיב לא סגי בחותם אחד דטרח ומזייף. ופי' רבי' יעקב ז"ל אם נותן בו ע"א יין אפי' לפי שעה גזרו ביה רבנן משמע דאי לא הוה חתים להו אסורי. ותימא לפי מה שאנו אומרין דסתם כלי ע"א אינן בני יומן למה לא נאמר דמסתמא לא נשתמש בהם ע"א היו'. ויראה לי דבמהלך ב' ימים היה אי נמי פעמים שלא היה מגיע הע"א להרפניא בו ביום אלא היה שוהה עד למחר. אי נמי לכתחלה הוא דעביד הכי. אבל השתא ניחא בלאו הכי שאפי' נתנו יין בתוך גולפי אסור אע"ג דהוה דיעבד שהכלי אין בו רק ספיקא אחת אין לי להתיר מהאי טעמא להשתמש בו ואפי' בדיעבד אם נתן ישראל באותם גולפי אחר שהוליכ' הע"א בלא חותם אסור כי באותו דיעבד אין לספק אם נותן טעם אם לאו או סתם יינן אוסר במשהו. וליכא אלא ספיקא אחת דשמא לא נשתמש בו הע"א.
<h2>דף עד:</h2>
נראה דישראל המשלח כלי ריקן שמכניסים בו יין לקיום צריך חותם בתוך חותם כדחזי' (ע"ד:) רבא כי משדר גולפי להרפניא סחיף להו אפומיהו וחתים להו (אבר ציריו) [אבירצייהו] אלמא קסבר כל דבר שמכניסין בו יין לקיום אפי' לפי שעה גזרו בהו רבנן. ומיהו הני מילי דבעי' חותם בתוך חותם לכתחלה. אבל דיעבד בחותם אחד סגי כדחזינן (כ"ט ע"ב) דח"מ מותר בחותם אחד דכיון דלא חשיבי לא טרח ומזייף חותם אחד הכי נמי כיון דלא חשיב האי כלי לא טרח ומזייף. אבל יין דהוא מידי דחשיב לא סגי בחותם אחד דטרח ומזייף. ופי' רבי' יעקב ז"ל אם נותן בו ע"א יין אפי' לפי שעה גזרו ביה רבנן משמע דאי לא הוה חתים להו אסורי. ותימא לפי מה שאנו אומרין דסתם כלי ע"א אינן בני יומן למה לא נאמר דמסתמא לא נשתמש בהם ע"א היו'. ויראה לי דבמהלך ב' ימים היה אי נמי פעמים שלא היה מגיע הע"א להרפניא בו ביום אלא היה שוהה עד למחר. אי נמי לכתחלה הוא דעביד הכי. אבל השתא ניחא בלאו הכי שאפי' נתנו יין בתוך גולפי אסור אע"ג דהוה דיעבד שהכלי אין בו רק ספיקא אחת אין לי להתיר מהאי טעמא להשתמש בו ואפי' בדיעבד אם נתן ישראל באותם גולפי אחר שהוליכ' הע"א בלא חותם אסור כי באותו דיעבד אין לספק אם נותן טעם אם לאו או סתם יינן אוסר במשהו. וליכא אלא ספיקא אחת דשמא לא נשתמש בו הע"א.
